רש"י על בבא מציעא מ״ט ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ״ט ע״ב:ב׳ רש"י על בבא מציעא מ״ט ע״ב:ד׳ »

3 פְּשִׁיטָא! אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עֲלִיָּיה שֶׁל לוֹקֵחַ מוּשְׂכֶּרֶת בְּיַד מוֹכֵר. טַעְמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן מְשִׁיכָה – גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בַּעֲלִיָּיה. הָכָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּלוֹקֵחַ נִינְהוּ, אִי נָפְלָה דְּלֵיקָה בְּאוֹנֶס – אִיהוּ טָרַח וּמַיְיתֵי לַהּ.

פירוש רש"י על בבא מציעא מ״ט ב:ג׳

3 פשיטא - הרי משיכה יש ואפילו רבנן מודו:

4 מושכרת ביד מוכר - והיו הפירות מונחין ביד הלוקח ולא שתקנה לו חצירו בנתינת המעות דכיון דקיבל השכר נקנה המקום למוכר כל ימי השכירות וחצירו של מוכר הוא אלא ר' שמעון אית ליה מעות קונות דבר תורה כדאמרינן לעיל בבא מציעא דף מז: ומשיכה תקנתא דרבנן היא והכא לא איצטריך תקנתא דטעמא מאי תקון רבנן כו':

5 א"נ שמא תפול כו' - לא גרס ליה אלא לישנא אחרינא הוא והיא היא:

« רש"י על בבא מציעא מ״ט ע״ב:ב׳ רש"י על בבא מציעא מ״ט ע״ב:ד׳ »